נשירה מהווה חלק ממעגל החיים הטבעי של השיער מאחר והוא נמצא כל הזמן בתהליכי תחלופה והתחדשות. אולם אם יש נשירה של יותר ממאה שערות ביום, מדובר ככל הנראה בנשירת שיער מוגברת.
ניתן לבדוק זאת באמצעות בדיקת “משיכת השיער”: מושכים (אך לא תולשים) קווצת שיער. אם נותרות בידכם יותר מארבע-חמש שערות, מדובר בנשירה לא תקינה. כנ”ל לגבי מציאת למעלה משמונה שערות על הכרית לאחר שנת הלילה. חשוב לזכור כי יש תקופות בשנה (כגון בסתיו ובחורף) ומצבים בחיים (כגון אחרי לידה) בהם הנשירה מתגברת באופן טבעי. הבעיה מתחילה כשהנשירה היא מפושטת ומתבטאת בדלדול משמעותי בשיער – זהו סימן לכך שיש צורך בבדיקות לאבחון מקור הבעיה ולהתאמת הטיפול המיטבי בה.
בעקרון, לשערה יש פוטנציאל צמיחה של מספר שנים (3-5 שנים) כאשר בפרק זמן זה היא עוברת 3 שלבים: שלב הצמיחה שנקרא אנגן בו מתרחשת התארכות של השערה על בסיס יומי, שלב מעבר שנמשך שבועיים-שלושה ובו חלה הפסקת צמיחה זמנית (קטגן) ושלב הנשירה (טלוגן) שנמשך כשלושה חודשים. שיער הראש לא נושר כולו בבת אחת, אלא מדובר בתהליך שנפרש על פני 3 חודשים שבסופו השערה ניתקת מהקרקפת ולאחריו מתחיל שלב האנגן הבא.
כאשר זרימת הדם לזקיקי השיער אינה מספקת והם אינם מקבלים את ההזנה הדרושה להם, תקופת האנגן מצטמטמת ויש יותר נשירה מאשר צמיחה מחודשת. נשירת שיער יכולה להיות ממוקדת או מפושטת – תלוי בגורם.
80% מן הגברים מאבדים שיער החל מגיל מסוים. אצל כ- 25% מהנשים טרום גיל 40 מתחיל דלדול שיער ובכ-50% מהנשים מעל גיל 40 הוא הופך למשמעותי. עבור שני המינים, אך בפרט אצל נשים, מדובר בנושא כאוב ומתסכל שטומן בחובו מטען רגשי קשה, על רקע נושא של ביטחון עצמי, פגיעה בנשיות ואף תחילתו של תהליך ההזדקנות.
נשירה מפושטת יכולה לקרות בשני מצבים:
- על רקע עצירת שלב האנגן בו צומח השיער – טיפולי כימותרפיה והקרנות הם דוגמא לכך, כי הם פוגעים בשורשי השיער ובתהליך חלוקת תאי השערה. כך תהליך הצמיחה נעצר ומתחילה נשירה מאסיבית.
- נשירה מוגברת בשלב הטלוגן – שאינה מתפרסת באופן מאוזן והדרגתי על פני 3 חודשים.
הגורמים העיקריים לנשירה מפושטת ולדלדול שיער:
- נשירה אנדרוגנטית/התקרחות גברית – זוהי הצורה הנפוצה ביותר של נשירת שיער שמתבטאת באזורי דלדול שיער אופייניים באזור שמעל המצח והרקות שיוצרים מראה של מפרצים, וכן באזור “הכתר”. בגברים הגורם לנשירה אנדרוגנטית מערב סיבות תורשתיות והורמונליות. אצל נשים נשירה מסוג זה מופיעה על רקע חוסר איזון הורמונאלי עקב רמות גבוהות של הורמוני מין גבריים בדם שנקראים אנדרוגנים. זה לרוב על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות או בתקופת גיל המעבר והמנופאוזה.
איך זה קורה? בזקיקי השיער קיים אנזים שנקרא 5-אלפא-רדוקטאז שהופך את
ההורמון טסטוסטרון להורמון הפעיל ממנו פי 5 שנקרא DHT (דיהידרו-טסטוסטרון). DHT נקלט בזקיקי השיער באזורי הקרקפת האופייניים וגורם להרס הדרגתי שלהם, ככל הנראה על רקע אוטואימוני. הזקיקים עוברים תהליך של התכווצות ותקופת הצמיחה שלהם מתקצרת לעומת תקופת המנוחה, מה שהופך את השיער לדק ושביר ולבסוף הזקיקים מפסיקים לתפקד ומתרחשת נשירה.
- טלוגן אפלוביום (דלדול שיער מפושט או ‘נשירת טלוגן’) – זוהי כנראה הסיבה השנייה הנפוצה ביותר לנשירה ולדלדול שיער שמופיע בצורה הומוגנית, ללא מוקדים של אזורי הקרחה. זה קורה כאשר מתרחשת ירידה משמעותית במספר הזקיקים שמצמיחים שיער בשלב הטלוגן לעומת הזקיקים שנמצאים במנוחה/נשירה, ולכן התוצאה היא נשירה מוגברת ודלדול שיער. שיערות שנשרו בשלב הטלוגן ניתן לזהות בקלות – יש בקצה השורש שלהן מעין פקעת קטנה של חלבון קרטין. בניגוד לאלופציה טוטאליס, טלוגן אפלוביום אינו מצב של הקרחה מלאה, אולם במקרים חמורים השיער הופך לדליל מאוד ולעיתים אזורים נוספים בגוף יכולים להיפגע כגון הריסים ועוד. הבשורות הטובות הן, שלא משנה מהי הסיבה לנשירה, טלוגן אפלוביום הוא מצב הפיך, כי לא מדובר בזקיקים שניזוקו אלא במספר גדול יותר של זקיקים שנמצאים במצב של מנוחה.
3 הסיבות העיקריות לטלוגן אפלוביום הן:
- גורם סביבתי שטלטל את המערכת וגרם ל”שוק” לזקיקים שבצמיחה שגרם להם להיכנס במהירות לשלב מנוחה – במצב זה יש דלדול מאסיבי בשיער לאחר חודש-חודשיים מאותו שוק. אם החשיפה לגורם המטלטל הייתה קצרה, הזקיקים ישובו להצמיח שיער תוך כחצי שנה ודחיסות השיער תחזור לנורמה תוך כשנה. דוגמאות לכך הן חוויית סטרס פתאומי, דאגה גדולה, תאונה, ניתוח וגם לידה ודיאטות כאסח (crush diets)
- כשהשיער שנמצא באופן נורמאלי בשלב הטלוגן אינו חוזר למצב צמיחה לאחר 3 חודשים, אלא נשאר בשלב המנוחה/נשירה לאורך זמן. כך, לאט לאט פחות ופחות שיער ימצא בשלב הצמיחה. אמנם לא תהיה נשירה מאסיבית נראית לעין כמו במצב של שוק, אך ייווצר דלדול הדרגתי משמעותי של שיער הקרקפת. בעיה זו לרוב מתרחשת על רקע חשיפה לגורם מתמשך.
- בשונה מהמצב הקודם בו זקיקי השיער נשארים במצב של מנוחה, כאן מחזורי צמיחת השערה מתקצרים. כשזה קורה, הביטוי הוא שיער קרקפת דק מאוד וכן נשירה מתמשכת של סיבי שערה קצרים ודקים.
שימוש בתרופות מסוימות יכול לגרום לטלוגן אפלוביום, בפרט תרופות נוגדות דיכאון, אך לרוב החלפת התרופה תפתור את הבעיה. גורמים מתמשכים לטלוגן אפלוביום כוללים מחלות כרוניות, חוסרים תזונתיים: בויטמינים, במינרלים ובחומצות אמינו (כתוצאה מתזונה לקויה או ממחלת מעיים שפוגעת בספיגה) וגם סטרס כרוני – שמחקרים הראו כי הוא יכול להביא לשינויים ביוכימיים בזקיקי השיער שגורמים להם להיכנס למצב של מנוחה מתמשכת.
גורמים נוספים שיכולים לגרום לנשירה ודלדול שיער:
- אנמיה (מחוסר ברזל, B12 או חומצה פולית, וכן על רקע ווסת שופעת)
- חוסר איזון בתפקוד בלוטת התריס
- חוסר איזון הורמונלי – תסמונת השחלות הפוליצסטיות, לידה, נטילת גלולות והפסקת נטילתן, גיל המעבר ומנופאוזה
- שימוש בתכשירים או מכשירים שמזיקים לשיער
- עישון – שמייצר רדיקלים חופשיים שפוגעים בזקיקי השיער ופוגע בזרימת דם תקינה לקרקפת
- זיהומים בקרקפת
- איסוף הדוק/משיכה של שורשי השיער (כולל כיסוי ראש הדוק מידי)
- לחץ דם נמוך או שרירי שכמות וצוואר תפוסים כרונית (לעיתים על רקע חוסר במגנזיום) – הם גורמים לסירקולצית דם לקויה לקרקפת
הטיפול בנשירה ודלדול שיער ברפואה הסינית:
כאמור, הגורמים לנשירת שיער אצל נשים/גברים ולדלדול של השיער הם מגוונים והטיפול הסיני יתבסס על הגורם, כפי שעולה מהתשאול, תוצאות בדיקות הדם (ברזל, פריטין, B12, חומצה פולית, הורמוני בלוטת התריס, הורמונים אנדרוגנים, אסטרוגן ועוד) וכלי האבחון המסורתיים (על פי הדופק והלשון), שיעזרו לאתר את חוסר האיזון בתפקוד אברי הגוף שבגינו נגרמת הנשירה.
למשל, הרפואה הסינית מתייחסת אל הכליות (באופן סימבולי) כאחראיות על בניית וצמיחת השיער. שיער דליל ויבש מאפיין לרוב פגיעה בתפקוד תקין של הכליות, והשימוש בדיקור, צמחי מרפא ותזונה “מחזקת כליות” יאזנו את תפקודן. לעיתים נראה חוסר איזון בתפקוד הכבד, שאחראי באופן סימבולי, על הזרמת הדם לכל רקמות הגוף, כולל לקרקפת. שיער יבש, שביר, דק וחלש יכול להצביע על חוסר איזון של הכבד. לעיתים קיים חוסר איזון בתפקוד הריאות עליו יעידו מוקדים של אזורים דלילים בשיער, חוסר ברק ונפח.
כמו כן מושם בטיפול דגש רב על הגברת זרימת הדם לקרקפת, מאחר ואם זרימת הדם לקויה, שום מזון או תוסף לא יעזור להפסקת הנשירה, כי כשהדם לא מגיע לשורשי השיער הזנתם נפגעת. סיבות הקשורות לזרימת דם לקויה הן קרישיות יתר, עישון, טרשת עורקים, שרירים תפוסים, חוסר פעילות גופנית ועוד.
צמחי מרפא
מקובל להשתמש בפורמולות צמחי מרפא שנמצאים בשימוש מסורתי קליני מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים בשנים האחרונות. צמחי המרפא לטיפול בנשירה ובשיער דליל מותאמים לכל מטופל/ת בהתאם לאבחנה הסינית והם עובדים במנגנונים משולבים שנותנים בו זמנית מענה למכלול הגורמים שמעורבים בנשירת השיער. דוגמאות לצמחי מרפא עיקריים:
- Serrenoa repens – דקל ננסי
ברפואת הצמחים משתמשים בדקל הננסי לוויסות המערכת ההורמונלית הגברית והנשית במצבים שמערבים רמות גבוהות של הורמוני המין הזכריים (טסטוסטרון ודהידרו-טסטוסטרון למשל). בשנים האחרונות מחקרים מדעיים רבים הראו כי הדקל הננסי מביא לוויסות ולאיזון רמות הורמוני המין הגבריים. איך הוא עושה זאת? נמצא כי הצמח מעכב את האנזים שממיר את ההורמון טסטוסטרון להורמון DHT. מסיבה זו נהוג להשתמש בצמח בגברים – במצב של התקרחות אנדרוגנטית, ובנשים – במצב של שחלות פוליציסטיות שמאופיין ברמות גבוהות של טסטוסטרון ו-DHT.
- Paeonia lactiflora – פאוניה לבנה
פאוניה לבנה הוא שמו של צמח מרפא גינקולוגי חשוב ברפואת הצמחים הסינית, בו משתמשים במגוון מצבים שדורשים וויסות ואיזון הורמונלי בנשים, כגון שחלות פוליציסטיות, גיל המעבר והמנופאוזה. מחקרים קליניים שנערכו בסין בהשתתפות נשים עם שחלות פוליציסטיות, הראו כי נטילת פאוניה בשילוב עם צמח מרפא נוסף (שוש קירח), גרמה לירידה ברמות הטסטוסטרון ב- 90% ממשתתפות המחקר, כאשר 25% מהן אף נכנסו להיריון. במחקר קליני נוסף, אצל נשים עם רמות גבוהות של הורמוני מין זכריים ועם הפסקות ארוכות בין מחזור למחזור, שנטלו את אותו שילוב צמחים, חל איזון ביחס בין ההורמונים LH:FSH וברמות הורמוני המין הזכריים, וגם הביוץ שלהן הפך לסדיר.
איך הפאוניה עושה זאת? מחקרים שבודדו את הרכיב הפעיל העיקרי מצאו כי יש לו השפעה ישירה על אנזים שנקרא ארומטאז. אנזים זה ממיר הורמונים זכריים לאסטרוגן (כלומר הוא מוריד רמות גבוהות של טסטוסטרון על ידי הפיכתו לאסטרוגן).
- Vitex agnus castus – שיח אברהם
זהו אחד מהצמחים החשובים והמפורסמים ביותר ברפואת הצמחים המערבית לטיפול בחוסר איזון הורמונלי בנשים. הוא מתאים במיוחד לאיזון רמות אנדרוגנים גבוהות בנשים על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות או בגיל המעבר.
- Angelica sinensis – אנג’ליקה סינית
האנג’ליקה נחשבת לאחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה הסינית. היא ייחודית בכך שהיא גם “מזינה ובונה” את הדם במצבים כמו אנמיה, והיא גם מניעה את הדם ומשפרת את הסירקולציה לקרקפת. בנוסף, האנג’ליקה משמשת כמאזנת הורמונלית, וככל הנראה יש לה פעילות פיטו-אסטרוגנית (כלומר היא מכילה רכיבים צמחיים דמויי אסטרוגן), ולכן משתמשים בה לאיזון רמות אנדרוגנים גבוהות וכן בגיל המעבר ובמנופאוזה. זהו צמח שמכיל נוגדי חמצון ורכיבים נוגדי דלקת שחשובים להגנה על כלי הדם מפני תהליכי טרשת – עובדה שקשורה גם לשמירה על בריאות השיער.
- Rhemania glutinosa – רהמניה
זהו צמח מרפא סיני חשוב מאוד, שנכלל במרשמים טיפוליים סיניים קלאסיים רבים. הוא תורם לחיזוק אנרגיית הכליות ובנוסף הוא מזין ומחזק את הדם. הוא מתאים במיוחד לנטילה בשילוב עם האנג’ליקה כשברקע יש “חוסר דם” (למשל המוגלובין נמוך או חוסר בברזל) שמתבטא בנשירה ודלילות שיער, בפנים ובשפתיים חיוורות, בציפורניים שבירות, חוסר אנרגיה ועייפות, רתיעה מקור ועוד.
- Lepidium – מאקה
המאקה הוא צמח מרפא ומאכל שגדל במרומי האנדים הפרואנים, שם אוכלוסייה שלמה ניזונה כמעט רק ממנו. זהו צמח מזין מאוד (סופר-פוד של ממש) שעשיר בחלבונים, בברזל (כולל ברזל), בפחמימות מורכבות, בחומצות שומן בויטמינים ובמינרלים. מסיבה זו משתמשים בה לעידוד צמיחת שיער וציפורניים, לבניית מסת שריר ולתחזוקת ספורטאים, לטיפול באוסטאופורוזיס וגם להעלאת רמות אנרגיה במצבים של עייפות ותשישות. היא מתאימה במיוחד לנשים עם חוסר איזון הורמונלי על רקע שחלות פוליציסטיות או בגיל המעבר/מנופאוזה, מאחר שיש לה השפעה מאזנת הורמונלית על הורמוני המין הנשיים.
- Withania somnifera – ויתניה משכרת
הויתניה היא אחד מצמחי המרפא החשובים ברפואת הצמחים ההודית והמערבית, שנחשבת לאחד מ”לוחמי הסטרס” היעילים ביותר. יש לה השפעה מרגיעה אך מחזקת, והיא משמשת לטיפול בהתמודדות עם מצבי סטרס פיזיים ורגשיים, מצב רוח ירוד, חוסר שקט, חרדות, הפרעות שינה ועוד. מחקרים שונים הראו שיש לה השפעה מאזנת על מדדים שונים שמאפיינים מתח כרוני, כגון עלייה ברמת סוכר בדם, רמות גבוהות של ההורמון קורטיזול (“הורמון המתח”), מצב רוח ירוד, ועוד. מחקרים קליניים הראו שלויתניה יש השפעה מרגיעה במצבי חרדה וכי היא משפרת עייפות ומפחיתה תהליכי דלקת. זהו צמח חשוב מאוד לטיפול בנשירת שיער על רקע סטרס פתאומי או מתמשך.
תזונה במצבי נשירת שיער
אצל נשים בגיל הפריון נשירה במקרים רבים יכולה להתרחש על רקע אנמיה מחוסר ברזל (כתוצאה מאיבוד דם מוגבר בווסת). חשוב לבדוק גם את רמת מאגרי הברזל (הפריטין) ולא רק את ההמוגלובין. נשים צמחוניות וטבעוניות עלולות לסבול מחוסר בחלבונים המהווים את אבני הבניין של השערה.
במצבי אנמיה כדאי לנטול תוסף ברזל איכותי לפחות עד למילוי המאגרים והגעה לרמות המוגלובין תקינות בדם. בשר אדום, כבד (מומלץ רק אורגני), הודו ועוף מכילים ברזל בעל רמת ספיגה גבוהה. קטניות, ירקות ירוקים, פטרוזיליה, סלק, אגוזים, תפ”א, פטריות ומולסה הם מקורות חשובים לברזל ממקור צמחי. בראייה סינית, חשוב לצרוך מזונות מחזקי דם, מחזקי טחול (המשול למערכת העיכול) ואנרגית הקיבה, כגון: סלק, אוכמניות, כבד אורגני, בטטה, דלעת וגזר.
נשים וגברים שאינם צורכים חלבונים מן החי (בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב) חשוב שיקפידו לצרוך חלבון צמחי מלא בכמות נאותה. ניתן לקבלו משילוב של קטניות עם דגנים מלאים. למשל קינואה – שמכילה כמות גבוהה של חלבון, בשילוב עם עדשים כתומות/ירוקות. גם פטריות הן מקור טוב לחלבון צמחי, ותוסף תזונה על בסיס פולן הוא מקור לחלבון צמחי מלא (מאבקני הפרחים) המכיל את כל חומצות האמינו.
בנוסף, רמות סטרס גבוהות, צריכת אלכוהול גבוהה ועישון גורמים לניצול מוגבר של ויטמין C וויטמיני B על ידי הגוף (גלולות למניעת היריון משפיעות על רמת ויטמין B6), ויש להקפיד על צריכה נאותה שלהם בתזונה. ביוטין הוא ויטמין ממשפחת ויטמיני ה-B בעל חשיבות רבה להתפתחות זקיקי השיער וביצים מכילות כמות משמעותית שלו, כמו גם שקדים, מוצרי חלב ושמרים. במצבי לחץ נפשי ונטייה לדאגנות וחרדתיות ניתן להשלים את הטיפול עם צמחי מרפא שתורמים לתחושת רוגע.
לשיער נחוץ גם אבץ – המצוי בכמות גדולה בדגים ובפירות ים ובזרעי דלעת בכמות גדולה וכן בקטניות ובנבט החיטה וכן סיליקה (צורן) – המצויה בשיבולת שועל ובקליפות של ירקות ופירות. ניתן לשתות חליטות על בסיס צמח השבטבט המכיל כמויות גדולות של סיליקה. גם עלי סרפד, עשב חיטה ושעורה, פקעות מאקה, עלי עץ המורינגה ואצות כגון ספירולינה וכלורלה – עשירים מאוד בנוטריינטים (חלבונים, חומצות שומן חיוניות, ויטמינים, מינרלים) ובנוגדי חמצון עוצמתיים וכדאי לצרוך אותם במצבי חוסרים תזונתיים.
שומנים בריאים מצויים בשמן זית, שמן קוקוס ואבוקדו. יש חשיבות רבה לצריכת כמות נאותה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 (מצויות בדגי ים צפוני כגון סלמון, בזרעי צ’יה ופשתן בספירולינה ועלי מורינגה). מחקרים הראו כי נשים שסבלו מנשירה ודלדול שיער ונטלו תוסף על בסיס חומצות שומן חיוניות ונוגדי חמצון, לאחר חצי שנה השיער צמח והתעבה, הנשירה פסקה ואחוז השיער שהיה בשלב הטלוגן פחת באופן משמעותי.
טיפ: מומלץ להכין תערובת על בסיס 7 שקדים, כפית שומשום, כף פשתן טחון וכפית מולסה – לטחון היטב ולאכול כפית אחת ביום, אפשרי להשתמש בתערובת גם כתוספת ליוגורט או סלט.
כאשר יש חשש לספיגה לקויה של רכיבי תזונה במערכת העיכול (למשל במצבי מחלות מעי דלקתיות או זיהום של החיידק הליקובקטר פילורי) יש לשים את הדגש על כך בטיפול.
אם אתם מתמודדים עם נשירת שיער קשה ואתם רוצים למצוא פתרון לבעיה, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר דרך האתר, דרך המייל שלי [email protected] או בטלפון 054-4611683 לקביעת פגישת טיפול אישית ומקצועית, להתייעצות, או פשוט לשיחת תמיכה והכוונה.
שלכם,
מור
התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.