אחרי 22 הפריות, סוף סוף אמא

אני עדיין מתאוששת…
אבל יש משהו שאני חייבת לשתף.

מור… אמאלה… אני אמא.

אני כותבת את זה ועדיין לא מצליחה לעכל את זה. אחרי כל השנים, אחרי כל הניסיונות, אחרי כל הכאב – סוף סוף אני מחזיקה את הנס שלי בידיים.

מסע ארוך וכואב

המסע שלי לא היה פשוט.
עברתי 22 הפריות, אינספור טיפולים, בדיקות, תקוות ואכזבות.

ובאמצע הדרך גם חוויתי לידה שקטה – רגע ששבר אותי לגמרי.
הרגשתי שהלב שלי פשוט נשבר לחתיכות.

היו רגעים שכבר לא האמנתי שזה יקרה לי.

הרגע שבו הכרתי את מור

כשהגעתי למור אפריאט הייתי כבר עייפה מהכול.
הגעתי עם לב שבור ועם הרבה פחדים.

אבל משהו בגישה שלה היה אחר.
הרגשתי שיש כאן מישהי שרואה אותי באמת – לא רק עוד סיפור רפואי, אלא בן אדם עם נשמה ועם כאב.

מור ליוותה אותי במסע הזה ברגישות, באמונה ובמסירות שאין לתאר.

הנס שקרה

והיום…
אני כותבת את המילים שלא האמנתי שאכתוב:

אני אמא.

הילדה שלי כאן.
נס קטן ומושלם.

וללא ספק, הילדה הזו היא גם חלק ממך מור, אחרי כל המסע שעברת איתי.

תודה מעומק הלב

אמאלה יש לי דמעות בעיניים איזה מלאכית את בעולם…כמה פלא ונסים את מביאה לעולם.

אין לי ספק שבורא עולם שם אותך כשליחה מופלאה עבור כולנו.

תודה עלייך🙌🙌👑👑👑