אלופציה

עכשיו כשאני אחרי, יכולה אני לומר בשמחה גדולה ובקול גדול – אני אחרי הנורא מכל!
הכל החל לפני כחצי שנה, קבוצת שיער לא מעטה צנחה מראשי בזמן חפיפת השיער. הבהלה הייתה גדולה , אך עדיין לא ידעתי עד כמה נורא ומה מחכה לי בשלב הבא.

שמי ליטל, בת 34 ואני מרגישה צורך גדול לשתף אתכם בסיפור שלי.
אני סטודנטית לתואר שני בהוראה משקמת, אמא לשתי בנות מקסימות ועד כה מאושרת בחיי ושמחה על מה שיש.

כשהגעתי למור, היא בדקה את מצבי ובאבחנה הראשונית שלה קבעה שאני סובלת ממחלת אלופציה. הייתי מאוד מופתעת, מפני שזאת היתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה “אלופציה” (מה זה בכלל? למה זה קורה? מאיפה זה בא?); תהיתי מדוע אף אחד מהרופאים שטיפלו בי לא הזכיר את המילה “אלופציה”, וכולם רק דאגו להסביר לי שזה תורשתי (כמובן שחקרתי את הנושא בהקשר המשפחתי שלי ולא מצאתי תשובות שיכולות להסביר את מצבי).

מור יקירה, לכל דבר בחיים צריך השראה, כח מניע, וטיימינג וזה הזמן בעצם השעה והרגע של ההשראה המלאה לעשייה לסבלנות וסובלנות שלך. עד שהגעתי אלייך עברתי מדורי גיהנום מהאלופציה הארורה והמבישה כמו שהשכלת להגדיר אותה.

שמי סיגלית, בת 32, לפני כשמונה חודשים הופיע לו מוקד קטן של קרחת בקרקפת. בהתחלה נבהלתי כי בלי שום התראה מוקדמת, בוקר אחד הוא פשוט הופיע. מיד פניתי אל רופא עור שהרגיע אותי ואמר שזה נובע מלחץ ושאין לי מה לדאוג זה יעבור לבד. הקשבתי לו והמשכתי כרגיל.

למור היקרה, לפני התודה על הדיקור, צמחי המרפא וניצחון המחלה אני רוצה להודות לך על העידוד, ההבנה, הקשיבות שלך והתמיכה.
גרמת לי להרגיש שאנחנו חברות ולא מטפלת ומטופלת.